עיר קטנה בערבה

אני אוהבת לקרוא ספרים, בעיקר ספרות של נוער. יש בספרים שנכתבים לנוער תמימות מסויימת שנעלמת כשעוברים לספרי מבוגרים. בזמן האחרון יצא לי לקרוא את הסדרה של בית קטן בערבה. כמה שהחיים שלהם היו משעממים ופשוטים, הם פשוט מאושרים מעצם זה שהם חיים. השעשוע העיקרי שלהם הוא לשיר ולרקוד לצלילי הכינור. בספרים הראשונים לורה מספרת בעיקר על החיים ממבט של ילדה קטנה. כילדה הם נדדו הרבה במערב ארה"ב, כדי ליישב את המקומות שבהם היו בעבר האינדיאנים ועכשיו הם הגיעו ליישב אותם (לאחר גירוש האינדיאנים מהמקום). בספרים המתקדמים יותר לורה כבר מתחילה להיות ערה לקשיים הכלכליים של המשפחה, ומתחילה לעזור בעבודה. היא כל כך מאושרת להרוויח 25 סנט ליום כדי שאחותה תוכל ללכת לקולג' לעיוורים. מה שמדהים בכל הסיפור הזה, שקיבלתי כמה תובנות לגבי שיווק.

הנה ציטוט מהספר האחרון בסדרה "עיר קטנה בערבה":

ID-10019276" איש לא היה מתאר לעצמו שאפשר למצוא בעיר עבודה למען נערה, פרט לעבודת שכירה בבית מלון.

 זה רעיון חדש של קלנסי, אמר אבא. מר קלנסי היה אחד הסוחרים החדשים. אבא עבד בבנית החנות שלו. כבר כמעט גמרנו לבנות את החנות, והוא התחיל להעביר לשם את האריגים והבגדים שלו. אמה של אשתו הגיעה הנה איתם, והיא תתפור חלצות.

תתפור חולצות? שאלה אמא.

כן. ישנם בסביבה גברים רבים כלכך החיים חיי רוקים במשקים שלהם וכך חשב קלנסי ומצא שרוחיו בענף הבד יהיו גדולים יותר אם מישהו ישב בחנות ויתפור מהבד שלו חלצות למען גברים שאין להם נשים לתפר את הדרוש להם

זה רעיון טוב, נאלצה אמא להודות.

כמובן! ואי אפשר לומר על קלנסי שיש לו פרפרים בראש אמר אבא יש לו מכנה לתפירת חולצות.

הדבר עורר את התענינותה של אמא. מכונת תפירה כמו זו שראינו בתמונה ההיא שבירחון? איך היא פועלת?

בערך כמו שתארתי לעצמי, השיב אבא. לוחצים על הדוושה ברגל, וזה מפעיל את הגלגל וגורם לכך שהמחט תעלה ותרד. מתחת למחט יש התקן קטן שבו נוצר התפר מהחוטים. קלנסי הראה את המכונה לכמה מאתנו זה פועל כמו ברק משומן, ויוצר תפר שאין יפה ממנו.

הייתי רוצה לדעת כמה היא עולה אמרה אמא

הרבה יותר מדי לגבי אנשים רגילים אמר אבא. אבל קלנסי רואה בכך השקעה הוא יקבל את כספו בחזרה באמצעות הרווחים שהמכונה תכניס לו. "

ובכן אני לא אשאיר אתכם במתח, מה אפשר ללמוד מהסיפור הקטן הזה לגבי שיווק היום?

זו הסיטואציה- יש בעיר החדשה הזאת חנות לבדים, בדרך כלל חנות בדים מציעה בדים אופנתיים לנשים כדי שיתפרו ביד בגדים למשפחה שלהם. אבל יש בעיר הקטנה והחדשה שוק חדש שבדרך כלל לא חושבים עליו, והוא שוק שלם של גברים שאין להם אשה שתתפור להם את הבגדים (סליחה על השובניזם אבל זו היתה התקופה).

מה עושה בעל חנות הבדים, אומר לעצמו וואלה אני הולך להציע להם את המוצר שהם צריכים ורוצים, בגד מוכן. עכשיו מאחר והשוק שלו לחוץ לקנות כבר את החולצות המוכנות, הוא משקיע במכונת תפירה כדי להושיב עליה את אשתו שתתפור את החולצות וככה הם מיצרים מוצר חדש שאי אפשר להשיג באותה עיר. בעל החנות יודע לזהות את הצרכים של השוק ולהציע את המוצר שהם רוצים.

האם גם את יודעת איך לזהות את השוק שלך?

איך למצוא את המוצר שכולם רוצים וצריכים?

 

Similar Posts

One Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *