ועוד על תמחור מוצרי אומנות

לאחר פירסום הפוסט אתמול קיבלתי תגובה שכתבתי דברים לא מדוייקים, כי מוצר חייב להיות מתומחר בהתאם לשוק.

וזו התשובה שלי:

עבודות יד חייבות להיות מתומחרות כמו עבודות יד ולא כמו מוצר מדף אחר שנמצא בשוק.

דוגמא לתמחור מוצר מדף:

לפני חודש הייתי צריכה לקנות מיקרופון חדש, הייתי צריכה את זה די דחוף כי הקודם התקלקל ולא היה לי זמן להתחיל לחפש ולעשות השוואת מחירים.

אני משתמשת במיקרופון זול מאד, כי אצלי הבלאי גדול, (הבנות שלי גם אוהבות להשתמש בו) ולכן אני לא מוכנה להשקיע יותר מדי כסף במיקרופון ולא משנה האיכות שלו, כי אני יודעת שהוא יתקלקל מהר.

הלכנו לחנות הכי קרובה שהיתה לנו, והמיקרופון שם עלה 40 ש"ח, בגלל שחיפשתי זול ולא היה לו באותו רגע הוא היה מוכן להוריד את המחיר ל25 ש"ח.

שבועיים אחר כך הלכנו לחנות אחרת שמוכרת הרבה מאד דברים והיא ידועה כחנות זולה, ומצאנו את אותו מיקרופון בדיוק ב15 ש"ח.

טווח המחירים כאן של אותו מוצר בדיוק (אותה חברה ואותו עיצוב) הוא 15-40 ש"ח.

בעל חנות רגילה שמוכר מוצרים מהסוג הזה יחליט כמה הוא מתמחר את המוצר הזה אצלו על המדף בהתאם לאיך שהוא מתמחר את כל החנות שלו,בהתאם לסביבה ובהתאם לטווח המחירים של המתחרים שלו. כאן חשוב מאד לעשות מחקר שוק, לראות מה מקובל, ומה הטווח של המחירים של אותו מוצר.

כאשר אנחנו רוצים לתמחר עבודת יד כל החישוב הוא אחר לחלוטין.

לפני הכל מדובר באומנות ויצירה אישית של אדם אחד, לפעמים מדובר במוצרים שהם "one of the kind" ויש לזה ערך גבוה מאד עבור אלו שרוצים לקנות את אותו מוצר.

אדם שאומר שחשוב לבדוק כמה מקובל לקחת על המוצר הזה לא מבין מה זה אומנות.

להורים שלי תלויה בבית תמונה של צייר ידוע (ועכשיו כמובן אני לא זוכרת איך קוראים לו) שמצייר בצבעי שמן, ציור כבקשתך במקום. הציורים שלו נמכרים במחיר גבוה מאד, למרות שהוא מצייר את התמונה ב10 דקות.

הזמן של היצירה הוא בהחלט חלק מהתמחור, אבל חוץ מהחלק של הזמן + חומרים + עלויות נלוות = מחיר המוצר, יש גם את כל הנשמה שהיוצרת משקיעה באומנות שלה. יש את הניסיון השנים והמיומנות שהיא השקיעה כדי ליצור את מה שהיא יוצרת.

לפעמים אני מסתובבת בירידים ואני רואה הרבה יוצרות ויוצרים שלא מעריכים מספיק את מה שהם עושים, ומרוב פחד שהם לא ימכרו כי המחירים יהיו גבוהים מדי, הם מכסים בקושי את עלות החומרים של המוצר ועלות הדוכן. שלא לדבר על רווח והכנסה.

אחד הדברים שחשוב לעשות לפני שמתחילים ליצור ולמכור, זה לבדוק האם זה משתלם למכור את אותו מוצר כלומר האם יש שוק האם יש לקוחות פוטנציאלים שרוכשים מוצרים דומים. האם שעות העבודה שמושקעות באותו מוצר הם אפשריות למכירת המוצר?

יש לי חברה אמנית, שהיא מאיירת ורוקמת, העבודות שלה לא דומות לשום דבר שראיתי אי פעם. כששאלתי אותה בכמה היא מוכרת את הרקמות שלה היא אמרה שרקמה אחת היא 500 ש"ח, (לדעתי זול מאד יחסית למה שהיא עושה) הרקמות מאד קטנות אבל ההשקעה שלה והחשיבה בכל פרט, זה משהו שחייב להיות מתומחר. כי אם יש מישהו שרוצה לרכוש את הרקמה הזאת, הוא חייב להבין שהושקעה כאן מחשבה ויש לו משהו מיוחד שמישהו יצר עבורו. אגב, אותה חברה לא מוכרת בירידים אף פעם, כל המכירות שלה הן בתערוכות של אמנים שונים. היא הבינה שאין לה מה לחפש בשוק מזדמן, אלא היא חייבת לפנות לקהל שמחפש את מה שיש לה לתת.

לכן אני קוראת כאן על גבי המסך לכל יוצרת ויוצר באשר הם, אל תתבישו לבקש את מה שמגיע לכם. אם תדעו מי הקהל הנכון שלכם ותדעו איפה למצוא אותו כדי למכור את המוצרים שלכם הרווח שלכם יהיה ענק. וגם הרווח של הלקוחות שלכם שיעריכו יותר את מה שאתם עושים.

ID-10011923

 

 

2 מחשבות על “ועוד על תמחור מוצרי אומנות”

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כמה אנשים באמת יקנו את הקורס הדיגיטלי שלכם?

אנשים יקנו את הקורס הדיגיטלי שלכם, אם הם רק ידעו שהוא קיים. שיווק זה הדרך לספר לעולם שהקורס שלכם יכול לעזור להם, ואז הם יכולים לקנות אותו.

ראיון עם סיון סניור “המעוררת” איך לעורר רשימת לקוחות רדומה

יש אנשים שאוספים רשימת לקוחות בדפים. יש אנשים שאוספים רשימת לקוחות בטבלאות אקסל יש אנשים שמשתמשים בתוכנה לניהול לקוחות ויש אנשים שמשתמשים בתוכנת דיוור מסודרת שמראה מה בדיוק הלקוחות עשו עם המייל ששלחתם להם.   אבל לכולם יש משהו במשותף, במהלך הזמן ישנם אנשים שנרדמים בתוך...

ראיון עם מיטל ליפשיץ – איך לפתח עסק רגיל דרך האינטרנט

מיטל ליפשיץ קוסמטיקאית, בעלת האתר והמותג בריזה שופ, הקימה מערך של מכירות שלם דרך האינטרנט והפכה עסק רגיל לגמרי ואפילו מקומי כך שהיום היא מגיעה לנשים רבות ברחבי הארץ בלי לצאת מהבית.