אתם בוחרים את העסק שלכם
לפני 11 שנים פתחתי את העסק הראשון שלי.
רציתי ללמד פסנתר, למדתי מוסיקה לתואר ראשון באותו זמן, 5 ימים בשבוע,
הגעתי כל יום הביתה מאד מאוחר בסביבות 6 בערב, וידעתי שאין סיכוי שבשעה 6 בערב אני אוכל ללמד מישהו כשאני סחוטה מעייפות.
והתחלתי לחשוב על השנה הבאה, לוח הזמנים היה טיפה פחות קשה, ביום חמישי גמרתי ב12 בצהרים.
והחלטתי שאם אני מתחילה ללמד בסביבות 4 אני יכולה להכניס 3-4 תלמידים, תלוי כמה זמן כל אחד מהשיעורים.
באותו זמן היינו אברכים צעירים, בני 22, לקראת לידה. היינו חייבים כל שקל שנכנס.
ו4 תלמידים היה בשבילי משהו נפלא. כי זה כל הזמן שהיה ברשותי כדי להרוויח משהו.
פרסמתי מודעות ברחבי היישוב שגרנו בו (אלון שבות למי ששואל).
בהתחלה הנוסח היה מסורבל, הרי לא היה לי מושג איך כותבים כתיבה שיווקית. זה לא עבד, אף אחד לא התקשר.
כשהלכתי לתלות את המודעה, ראיתי מודעות אחרות. וניסיתי להבין מה מושך את תשומת הלב שלי באמת ומה ממש לא. ראיתי מודעה של "מתחרה" מורה לאורגנית. (בעיני זו לא תחרות כי אורגנית זה לא כלי נגינה אלא סוג של מחשב שיוצר מוסיקה, אבל זה לפעם אחרת) ובפתק שלה לא היה כתוב כמעט כלום, מורה לאורגנית, השם שלה, והטלפון, זהו.
מאחר ולי לא היה שום ניסיון בלימוד אחרים נגינה זה התאים לי מאד לשים את השם שלי בלי לפרט רק רציתי להתחיל ללמד, היה לי ברור שעם התנאים שלי לעבודה אין מצב להיות שכירה כי מי יקח מישהי ל3 שעות פעם בשבוע ביום חמישי בדיוק בין 4-7 ועוד בסוף הריון?
שמנו את המודעות החדשות שוב, עברנו ברחבי היישוב ובכל חור ומקום שמנו את המודעה.
יומיים אחר כך התקשרה האמא הראשונה – הלקוחה הראשונה שלי, שרצתה לרשום את הבת שלה לשיעורי פסנתר וזו השיחה:
אמא: שלום, נשאר עוד מקום אצלך כדי שהבת שלי תלמד פסנתר?
אני (בהתרגשות מלאה): כן בהחלט יש עוד מקום (הקצבתי 4 מקומות זוכרים).
אמא: טוב אני רוצה לרשום אותה, כמה זה עולה?
אני: 60 ש"ח לשיעור של 50 דקות. (בפחד גדול מה היא תגיד על המחיר "הגבוה" שרציתי)
אמא: טוב בסדר, אני רושמת אותה, קוראים לה X , מתי מתחילים?
אני בשוק גדול קבעתי איתה את השיעור הראשון, ורק שכחתי לקחת ממנה פרטים כמו שם משפחה של הילדה, ועם הזיכרון שלי, גם שכחתי את השם של הילדה בערך שניה אחרי שהיא אמרה לי כי הייתי כל כך בשוק מהטלפון, שתפס אותי בכלל באמצע הרחוב.
בסוף לקחתי ספר טלפונים של אלון שבות והתחלתי להשוות את המספר שממנו היא התקשרה עד שמצאתי את השם.
אחר כך כבר התקשרו עוד שניים ואני סגרתי את ההרשמה עם 3 ילדים שמילאו לי את השעות שרציתי.
הילדים האלו ליווי אותי כמה שנים ואפילו אחד מהם גם השאיר לי את אחותו לאחר שהוא עבר למורה אחרת.
בשנה שאחר כן , היו לי כבר יותר שעות, ולימדתי 7 תלמידים, בדיוק בזמנים שרציתי, איך שהתמלאה המכסה לא התקשרו יותר, וכאשר תלמיד עזב באמצע שנה, באותו שבוע כבר היה תלמיד חדש שנכנס במקומו, וזה לא בגלל שהוא היה בהמתנה אלא בגלל שפתאום התחשק לו באמצע השנה להתחיל ללמוד פסנתר והוא התקשר אלי.
בסופו של דבר ב4 שנים האחרונות שבהם לימדתי פסנתר גם הוספתי חליל צד ללימודים, וגם היתה לי מקהלת נשים, ולימדתי גם פיתוח קול (את כל אלו למדתי במקביל לזה שלימדתי) והיו לי בממוצע 20 תלמידים כל שנה, בשעות ובימים שהגדרתי לעצמי, יכולתי גם להעלות מחירים, כי נחשבתי למורה טובה והיה לי המון ניסיון. בחישוב שעשינו פעם היו לי בסך הכל כ130 תלמידים במהלך 8 השנים שלימדתי, חלקם למדו אצלי גם 6 שנים רצוף. תמיד הגיעו תלמידים רק בשעות שאני קבעתי, רק בימים שרציתי ללמד, ורק בכמות שהתאימה לי באותה שנה.
ולמה סיפרתי את הסיפור הזה?
כי אתם בוחרים איך אתם רוצים להקים את העסק שלכם.
אתם בוחרים כמה זמן תשקיעו!
אתם בוחרים כמה תרוויחו!
ואתם בוחרים מי יהיו הלקוחות שלכם!
את כל זה לא ידעתי כשהתחלתי לשווק את עצמי כמורה לפסנתר ושאר כלים.
רק שנים אחר כך כשהתחלתי להתעמק בשיווק ולהבין איך העולם הזה עובד, הבנתי דברים שעשיתי לפני 11 שנים.
אהבתי את הפוסט. יש כאן שני דברים מיוחדים – אחד זה היכולת להתמקד רק במה שאת אוהבת, והשני זה האמונה והביטחון שה’ ישלח לך בדיוק את מה שאת צריכה בזמן שאת צריכה. הלוואי על כולנו!
תודה אורי,
החיים הוכיחו לי שוב ושוב שיש על מי לסמוך שם בשמים:)